ֿעל שוקים חשמליים ולהיות לבד


13 Sep
13Sep
אוקיינוס של מחקרים מדגישים לנו עד כמה אנשים הם יצורים חברתיים,
שאנחנו שוכחים עד כמה חשובה ההתייחדות עם עצמנו.
גם אני הייתי מתבלבלת פעם בין בדידות (loneliness) ל-להיות לבד (alone).
בשנים האחרונות, בעקבות שני רילוקיישנים, ניצבו בפני אתגרים חברתיים חדשים.
פעמים רבות הרגשתי בודדה, ללא החברות הוותיקות וללא המשפחה.
פעמים אחרות, הרגשתי מוצפת ממשימות הבית.
ובכל זאת, לא ויתרתי על זמן עם עצמי – זמן מוגדר ומוצהר. ׳סלוט׳ במהלך היום, שהוא לא מקרי, שבו אני לבד. ופעם בכמה חודשים, אפילו צ׳יפרתי בסוף שבוע שלם, אותי עם עצמי.
מסתבר שמחקרים מראים שזמן לבד יכול לחזק את הביטחון העצמי, לסייע בהצבת גבולות, לשפר את הפרודוקטיביות, ולהטעין אותנו כך שנוכל להתמודד עם רגשות שליליים בצורה טובה יותר. זמן לבד אפילו משדרג את החיים החברתיים שלנו.
אבל זה לא כל כך קל לביצוע.
כשאנחנו לבד עם מחשבותינו, ללא הסחות דעת – כשאין גירויים מסביב, כשאנחנו לא יכולות לסמוך על הסביבה שלנו – שתעצב לנו את הרגע הנוכחי, חוסר שקט מציף אותנו.
מסתבר שרבע מהנשים ושני שליש מהגברים (במחקר) העדיפו לקבל שוקים חשמליים, מאשר לבלות עם עצמם ומחשבותיהם.
אני יכולה להבין אותם.
פעם כשהייתי מתבודדת מתחילה, לא ידעתי שמה שאני מרגישה, זו תגובה טבעית. הסתגלות למצב, בו העולם מסביב לא דורש בתשומת ליבי באופן תמידי. עם התגנבות חוסר הנוחות לתוכי, הייתי ממהרת להרעיש את עולמי החיצוני: בטלפונים, רשתות חברתיות ונטפליקס.
אבל אז, כשהייתי חוזרת הביתה - תוך חמש דקות, קסם החופשה היה נעלם. כאילו לא הייתה מעולם. ואולי באמת לא הייתה.
כי הייתי מיד מחליפה את הגירויים שהבית, העבודה והמשפחה מספקים, בגירויים חלופיים.
כי הייתי מרחיקה רק פיזית מהבית: מכניסה את עצמי למעגל הבדידות, במקום למעגל ההתבודדות.
אני לא חייבת לנסוע ליומיים וחצי לפינגר לייקס, או ליוגה ריטריט בכפר, כדי להשיג את היתרונות שבלהיות לבד.
גם שלושים דקות בשבוע של קריאה בבית קפה, או כתיבה לעצמי, כזו מאפשרת להקשיב למחשבות שרצות בראשי, עושות את העבודה.
הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.