בזכות הקורונה, הקיץ האחרון, היה מובחן משאר עונות השנה.
בשנים קודמות, אביגיל הייתה במסגרות כמעט ללא הפסקה. ואני יכולתי להמשיך לעבוד ברצף.
אם היו שבועות ספורים ללא מסגרת לאביגיל, היינו מוצאים את עצמנו בישראל, או את ההורים אצלנו.
אבל הקיץ, לא היו אפשרויות רבות לקייטנות. והאופציה של הניעות בין היבשות ירדה מהפרק.
בקיץ של 2020, אביגיל ואני נשארנו יחד. בלי גירויים חיצוניים.
אז רגע לפני שמתחיל בית הספר מחר, זה זמן לסכם ולשזור את הרגעים- שצברנו במהלך חופשת הקיץ לשרשרת זיכרונות:
☀️ משכנו את הבוקר כשישבנו במרפסת לאכול ולהתפנק עם הקפה והעיתון.
☀️ אירחנו חברים לארוחות ערב. ופעמים אחרות רק לקפה או כמה כוסות של יין משובח, באוויר החמים שמתובל ברוח הקלה של הערב.
☀️ קטפנו. תותים, אפונה, חמניות.
☀️ העברנו את הזמן בשווקי איכרים. ניצלנו את ההפוגות שבין רכישת ירקות ומאפים, ושיחקנו במזרקה הממוקמת במרכז ️העיר, או בגן השעשועים של פארק העיירה שלנו.
☀️ שעות האור התארכו ולכן יכולתי לצאת לריצה מוקדמת. בדרך פגשתי את חיות הבר, רגע לפני שרצות להסתתר מהמולת הבוקר. ארנבים, איילים, ציפורים וכמובן סנאים.
☀️ שוטטתי ברחבי סנטרל ניו יורק עם מצלמת הפלאפון שלי וצילמתי. לאט.
☀️ התרגשנו מעשרות שקיעות.
☀️ פרשנו שמיכה על הגבעה מעל הבית, הצטיידנו בפופקורן וצפינו במטר של כוכבים.
☀️ יצאנו לטיולים וכבשנו כמה הרים.
ובעיקר האטנו את הקצב שאיתו הגענו מהעיר הגדולה.
*בתמונה- אוכלות גלידה בקופרס טאון, אחרי טיול רגלי.
