על פיקניק ישראלי בחנות ספרים


15 Sep
15Sep
אני אוהבת חנויות ספרים.
את המדפים הארוכים, את אינסוף האפשרויות לקריאה.
החל מפרוזה, עיון ולאחרונה גם גיליתי את עולם המגזינים.
אני אוהבת להיות עצמאית בחנות שכזו.
אם יש בידי שם של ספר, אני מעדיפה למצוא אותו בעצמי ולא לבקש עזרה.
עבורי, זו תחילתה של מערכת יחסים, וזה שלב החיזור והגישוש – האם אנחנו מתאימים.
אם בחנות יש במקרה גם בית קפה, אז אני בעננים.
לפני שמתחילה בחיזור אחר הספר, אני מצטיידת באספרסו כפול-ארוך וסודה.
חנות הספרים של ניו הארטפורד נפתחה מחדש לפני כחודשיים, וגם הסטארבקס ששוכן בתוכה.
אבל הכיסאות והשולחנות מרוכזים בערמה בצד החנות, עד שהקורונה תיפרד מחיינו.
הגן הישראלי דחק בנו, ואביגיל ואני מצאנו תחליף לישיבה המוסדרת בכיסאות.
כך נולד לנו טקס חדש.
פעם בשבוע אנחנו פוקדות את חנות הספרים, מהכניסה זורמות ישירות לדוכן הקפה.
אני מצטיידת בקפה והיא במאפה.
זורמות אל המדפים - ובוחרות כמה מגזינים וספר אחד לפחות.
צועדות לעבר מחלקת הילדים, ובדרך מתעלמות מהמסר שמעבירה אלינו ערימת הכיסאות.
שם,
מתיישבות לפיקניק מאולתר בסגנון ישראלי,
ומתענגות על הטעמים-
אלו שמציפים את החך דרך בלוטות הטעם, ואלו שמציפים את הנשמה והתודעה דרך הקריאה.

*בתמונה- אני ואביגיל קוראות בספר- הארולד והעיפרון הסגול, שבתרגום לעברית הוא בכלל אהרון!

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.