על פחדים


03 Jan
03Jan

🎪 כשהייתי קטנה וכולם עלו בחדווה, למתקנים המפחידים בלונה פארק, אני המתנתי על הקרקע.
🔦 כשהיו מרכזים אותנו באולם החשוך של שבט הצופים, ומספרים צ'יזבטים, כשכולם היו מרותקים, אני סגרתי את האוזניים חזק חזק עם הידיים.
🏜 בטיולים אתגריים בתיכון, כשכולם רצו במדרונות ההרים, אני התיישבתי ללא בושה, והחלקתי מטה על הישבן בבטחה.
💂באחת השבתות שסגרתי בבסיס, דמות לא צפויה התקרבה לעמדת השמירה. צעקנו לה- אבל הוא לא ענה. פחדנו, ואני זכרתי את הכללים. נוהל מעצר חשוד - על מפקד לשכת גיוס.


*

ובכל זאת,
🍭 כשתכננתי את הטיול הגדול לחו״ל, זה היה כבר אחרי שכל החברים חזרו. אבל לא ויתרתי. נסעתי לתאילנד לבד, לטייל ולעשות בטן גב.
🍭 פרשתי מלימודי תואר לקראת הסוף - כי ידעתי שזה לא מה שאני רוצה לעשות.
🍭 למרות שהייתי בטוחה, שאין מצב שאני מדברת כשיש יותר מבן אדם אחד בסביבה, הלכתי ללמוד הנחיית קבוצה.
🍭 כמה חששתי לדבר באנגלית בכנס אקדמי – ובכל זאת שלחתי, התקבלתי ונסעתי.

אז יש מקומות שהפחד משתלט עלי.אבל יש אזורים בחיי-שאני פוחדת, ובכל זאת פועלת. יש המכנים אותי: מתאבדת - פשוט עושה ולא חושבת.

*

היום שוב ירד שלג.
ובנוהל- חנן ואביגיל יוצאים מדלת הבית,ותוך שנייה הם על המזחלת, טסים במורד הגבעה הכי תלולה שיש בנמצא.
בשלב מסוים, חנן הציע שאצטרף אליו לסיבוב אחד. סירבתי בנימוס- הפחד שולט בי. אין מצב. 
אביגיל התגייסה והפצירה: אמא, זה ממש מפחיד וכיף!
אז למי היא דומה? לאמא הפחדנית או לאבא האמיץ?

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.