על נעליים


19 Oct
19Oct
מגיל קטן, יש לנעליים מעמד מיוחד במשפחה. 
אמא שלי, מסבירה שוב ושוב, 
כמה חשוב לבחור נעליים בקפידה. 
הביטי על הנעליים של האדם, ותלמדי כל מה שאת צריכה. 

להורים של אמא שלי, היה מפעל נעליים בפולנייה. 
האגדה מספרת, שהם עזבו תוך לילה את פולין, 
בהשראת ערכיו של סבא שלי. 

לטובת השאיפות הציוניות שלו, 
הם השאירו מאחור את המפעל, 
והגיעו לישראל ללא רכוש, מלבד שמיכת הפוך.  

ישירות מהמטוס, המשפחה הוסעה על ידי הממסד דרומה. 

במסגרת החלום הציוני, סבא שלי עבד בעבודות יזומות- 
נטע עצים בחום הלוהט של באר שבע. 

יום אחד התמזל מזלו, 
ובהשארת הכישורים שרכש כבעל מפעל לנעליים בגולה, 
קיבל בקתה בגודל של תא טלפון, בעיר באר שבע.
שם ישב בצפיפות, ותיקן נעליים יהודיות. 

אחרי מספר שנים, 
כשהמשפחה עברה למרכז הארץ, 
הם לא לקחו את סבא איתם. 
הוא נשאר לנוח לעולם, עם החלום הציוני, 
בבית הקברות העירוני. 

והיום, הנעליים שלי - העידו עלי. 
אני מיבשת אחרת. 
ממזג אויר אחר.
מעיר ולא מכפר. 

היום היה יום גשום בסנטרל ניו יורק, 
ומפה לשם, 
מצאתי את עצמי בסיטואציה לא צפויה.

מתרוצצת בנעליי אולדסטאר מבד,
באחד היערות של ניו הארטפורד.

על אדמה בוצית וחלקלקה, 
שרק עלי השלכת הצבעוניים, מנעו החלקה מביכה.  

את הערב, סיימתי עם מים שחדרו עד עצמות הרגליים, 
ומסקנה פשוטה אך חשובה- 
כשיורד גשם בכפר, פשוט תנעלי מגפיים. 
הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.