״אני מתגעגעת לחיים הישנים שלי
ואני בכלל לא מתגעגעת לחיים הישנים שלי.
באותו הזמן.
באותה נשימה, אפילו.״
- דואט
(מתוך: אמא חדשה ואמיצה/ ויקי ריווארד).*תרגום חופשי שלי.
ישנם לילות,כשאני משכיבה את אביגיל לישון, היא מתלוננת:
אמא, אני לא רוצה להירדם. אני לא רוצה את הלילה. אני רוצה עוד מזמן של היום.
*
אני מאששת,וגם מתמללת עבורה את החוויה.
את מאוכזבת שהיום נגמר, מכיוון שהיה כל כך כיף?
ואחרי שהיא מאשרת, אני מוסיפה:
הלילה זה זמן כה חשוב. כי אם לא ננוח, איך יהיה לנו כוח?
זו הפסקה, עבור הגוף, המחשבה והנשמה – שצריכים גם הם מנוחה.
*
היום הוספתי, שלמרות שאני ממש לא אוהבת את הוירוס. אני מוכירה תודה. על הזמן שהוא העניק לנו יחד.
כי אם הכל היה ממשיך כמו בחיים הקודמים, במהלך הימים: אביגיל הייתה בלימודים, ואני הייתי עסוקה בענייניים של מבוגרים-ממשיכה במרוץ החיים.
ובגלל, וגם בזכות הווירוס-מחר, שוב, אין לימודים, ולנו יש יום שלם - של זומים ושעורים.
אבל, בין משימה למשימה-נזכה להיות אחת עם השנייה.
