24 Oct
24Oct
כבר כתבתי על אתגר הקפה בסנטרל ניו יורק.  

במרבית המקומות, להזמין אספרסו כפול, 
זה כמו... להזמין סלט עדשים ירוקות במקדונלדס. 

זה לא נדיר, שאני מזמינה בקופה,
אספרסו כפול (עבורי) וקפוצ׳ינו (לחנן),
ואני מוצאת את עצמי רק עם קפוצ׳ינו ביד. 

כשאני שואלת לגבי העדרו של האספרסו, 
מסבירים לי לאט לאט,
בסיוע שפת הסימנים,
שהאספרסו בתוך הקפוצ׳ינו. 

אבל, היום היה השיא. 

נגשתי לבר במלון שבו אנחנו שוהים, 
וביקשתי: 
טריפל אספרסו (עבורי) וקפוצ׳ינו (לחנן).  
אבל לא היה להם קפוצ׳ינו,
אז תיקנתי- טריפל אספרסו ודאבל אספרסו, בבקשה. 

הברמן הביט בי ארוכות, והחל לצעוד בכתפיים שמוטות אל חדר אחורי.  
אחרי כמעט עשר דקות, אני רואה דמות רחוקה, מדדה לכיווני.

הברמן, עמוס בכוסות חד פעמיות, מסודרות במגדל, 
מתקרב אל הבר, 
ומגיש לי בספירה: אספרסו אחד, אספרסו שני, שלישי, רביעי וחמישי. 
ומוסיף: אני מתנצל, את המנה האחרונה הייתי ממש צריך לשאוב בכוח מהמכונה. 

הסתכלתי אליו חזרה, ולא הצלחתי להוציא מילה. 
לא רציתי לשבור את תוצר המאמץ שלו, אבל לא הייתה לי ברירה. 

איחדתי את המנות לשתי כוסות, 
אמרתי תודה,
 והשארתי טיפ משולש, שאולי יכפר על המבוכה. 
הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.