על אהבה לא ממבט ראשון


22 Oct
22Oct
אביגיל בת היומיים בסל קל,
רגע לפני הכניסה למכונית, שתיקח אותנו מבית החולים הביתה,
שאלתי את חנן: אתה אוהב אותה? 
כמובן שכן. הבחור בעל התשובות ענה לי. 
ואת? 
אני לא בטוחה. 
אני בעיקר מרגישה אחריות גדולה. 

אני לא זוכרת את הרגע שבו התאהבתי בה. 
אבל אני יודעת שזו אהבה שהתגבשה והתעצמה.

*
למרות שאני אוהבת להיות מאוהבת, 
אני לא מאמינה באהבה במבט ראשון.
 
למרות שאני מאמינה בחיבורים קוסמים,
אלו לא מספיקים, כדי להפוך שני אנשים לחברים. 

אני מאמינה שהחיבור העמוק בין שני בני אנוש, 
מתאפשר רק אם מטפחים את הקשר.
 
הדדיות, כנות וישירות, 
המטובלות ברגישות ואמפתיה, 
הקשבה, 
ונתינה בקמצוץ מעבר למה שבא בטבעיות, 
הם בסופו של דבר, 
מה שמאפשר לי את החיבור העמוק עם א.נשים.  

*
הגענו לניו הארטפורד, לפני קצת פחות משנה. 
משפחה אנונימית של שלושה, 
הצטרפנו לקהילה מגובשת של אנשים, שגרים פה שנים. 

כשמישהי מחיי הקודמים, 
התעניינה בחיי החברה שלי בעיירה החדשה, 
הייתי עונה: כולם תפוסים. 

אבל אז מגיע יום כמו היום. 
ואני מבינה שלא רק שהאנונימיות שלי התנדפה, 
אלא, אני גם עטופה באהבה, 
מאנשים חדשים, שנכנסו לחיי רק בשנה האחרונה. 

*בתמונה- אני כבר מאוהבת. 
הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.