אובדן השפה ברילוקיישן וההזדמנויות הנפתחות בעקבותיו


1 דקות קריאה

אנחנו אוהבים להשתעשע בצפייה ב׳הישרדות׳ ולראות כיצד אנשים אחרים מנסים להסתדר בטבע ללא כל האמצעים שהתרבות המודרנית מציעה לנו. אך גם שם, הדרך הכי טובה לשרוד היא אם יש לך את הכישורים להישרדות בין בני אדם אחרים. כישורים אלו הכרחיים לא רק להישארות של השחקן בתכנית, אלא גם קריטיים לרווחה הנפשית שלו.

אחד הכישורים המרכזיים של האדם לתקשר עם סביבתו היא השפה. ההבדל המשמעותי ביותר בין בני האדם לבין בעלי החיים הוא שהשפה שלנו מאפשרת לשוחח לא רק על מה שקיים מול העיניים שלנו כרגע. שפה מאפשרת לנו לחשוב לבד וביחד על מה שהיה, להתרפק על העבר ולחלום על העתיד.

השפה היא אחד האובדנים הגדולים בתהליך המעבר לארץ אחרת. הוויתור על העושר והמרחב שביכולת המילולית ובביטוי העצמי משפיע ונוכח בכל רובדי החיים. במעבר לארץ החדשה הרילוקיישנית (או המהגרת) חווה קשיים רבים ופיצול בשל השימוש בשתי שפות בו זמנית. לאתגרים השפתיים השלכות רבות ביניהן: שיבוש היכולת לפענח את הסובבים, איבוד הנינוחות והספונטניות בקרב חברים ואפילו השפעה על היציבה הגופנית. חוקרים שונים טוענים שגם הנפש הולכת והופכת מנוכרת לעצמה.

מילים 'גסות' מייצגות באופן הבולט ביותר את מה ש"הולך לאיבוד בתרגום" במהלך שיחה יומיומית. בשפת האם הן רוויות במשמעות ממשית, חיה ורוטטת. ואילו בשפה החדשה- אין לו לאדם כל קושי לבטא מילים אלו, כי הן חסרות כל עוצמה מעוררת הקשרים ואסוציאטיבית. לכן, עבור הרילוקיישנית שיחה עם איש מקצוע, קולגה או חבר בשפה זרה עשויה להעביר מסר שונה מזה שהיא התכוונה.

הניסיון לתרגום מהיר במהלך שיחה קולחת, עשוי ליצור נתק בשלב הראשוני כמו גם בלבול ותסכול של הרילוקיישנית. לדוגמא, נסו לתרגם: אני אוהבת להתפנק עם גדילה על חוף הים.

גוגל יתרגם כך: I like to indulge in ice cream on the beach.

נעשה תרגיל הפוך.

אם ננסה לתרגם חזרה מאנגלית לעברית בגוגל, הוא יתרגם כך: אני אוהבת להתמכר לגלידות בחוף הים.

המשמעות אבדה לחלוטין בתרגום. בשיחה חולין מהירה, כזו שאנחנו לא מתעכבות להרחיב ולהסביר כל צעד בשיחה, יהיה קשה למצוא מילה שתחליף את המשמעות המקורית של המילה ״להתפנק״. למילה הזו יש שורשים בשיח הישראלי שלא קיימים באנגלית. מעבר לכך ישנן מילים ששגורות בשפה העברית ואי אפשר לתרגמן לאנגלית. קאלי ינאי מצאה 19 מילים כאלו, ביניהן: תתחדש, פרגון ודווקא.

אך יש לתהליך התרגום השפעה לא רק על השיח החיצוני עם אנשים בסביבה החברתית של המהגרת.

רכישת שפה חדשה לא רק משנה ומעשירה את אוצר המילים הפנימי, אלא יוצרת מהפיכה פנימית. בניגוד למה שידענו עד לפני כמה עשורים, שרב-שפתיות עלולה לפגום בהתפתחותו הנפשית של האדם, ישנם חוקרים הטוענים ההפך. לטענתם, דווקא הארגון הנפשי החדש הנוצר אצל האדם הרב-שפתי עשוי להעשיר, להגמיש ולהעמיק, את האופן שבו הוא מבין את העולם והמשמעות שהוא נותן לחוויות בו.

מיכל אלמגור מספרת על החוויה שלה כמטפלת ישראלית בארצות הברית. היא מספרת שכשהתחילה לטפל באנגלית, במכון לפסיכותרפיה בו שאר המטפלים דוברי אנגלית. היא כותבת על החששות מהפערים ברמת השיח והידע התרבותי כפי שבאו לידי ביטוי בשפה.

היא מספרת שבתחילה חשה תסכול עז כשחוותה את הקושי בשיח שוטף. היא מתארת את החוויה כ "הסגר שפתי" ״סוג של נכות... מגבלה פיזית ברורה ונראית לעין שאי אפשר להסתירה״. אך ככל שעבר הזמן, היא הופתעה לגלות את ההזדמנויות שפערים אלו פתחו בפניה בחדר הטיפולים. ההזדמנות של המטופלים לראות אותה כמטפלת עם מגבלותיה, יצר מפגש ייחודי שטשטש הבדלי מעמד, וכך התאפשר סוג אחר של מגע ותקשורת.

עם הזמן, אלמגור הצליחה לשנות את האופן שבו היא מנהלת את השיח באנגלית. במקום לנסות ולהבין כל מילה באנגלית, ובו בזמן להתעייף מהמאמץ להבין ולתפוס כל מילה ואת משמעותה, היא הצליחה ״להגיע למצב תודעתי שבו היא משייטת באופן חופשי בחדר ובמחשבותיה ללא האחיזה ההדוקה בכל מילה ומשפט״. מצב הזה, שחרר אותה ואפשר לה להיות יותר נוכחת במפגש, מאשר להבין בדיוק מה המילים שנאמרו בשיחה.

אובדן השליטה בשפה המדוברת בארץ אליה אנחנו מגיעות הוא כואב. מייצר תחושות רבות של חוסר אונים וחוסר ביטחון. אך ייתכן, וישנה גם הזדמנות בכך. אולי נפתחת בפנינו הזדמנות להקשיב למנגינה ולא רק למילות השיר. לשים את הצורך בדייקנות ולאפשר לעצמנו גם לטעות. להאט, להרגיש, לחשוב ואז לבחור את המילים, שלפעמים הן ליד מה שהתכוונו.

מקורות:

אלמגור, מ. (2011). ללא שפת אם. פסיכולוגיה עברית.

שלקס, ש. (2007). הגירה: אובדנה והתהוותה מחדש של זהות תרבותית וזהות שפתית. פסיכולוגיה עברית.

וינרב, ג. (2020). דבר אלי במילים: השפה האנושית שינתה את העולם. איך הכל התחיל. גלובס.

.Kiley, Y. 19 Fascinating Hebrew words that don't have any direct translation in English